ארון התבלינים הישראלי
המדריך המלא לתבלינים שחייבים בכל מטבח
התבלינים שמגדירים את המטבח הישראלי
המטבח הישראלי הוא פסיפס של תרבויות, וארון התבלינים משקף את זה בצורה מושלמת. מזעתר פלסטיני ועד חוואייג' תימני, מסומק לבנוני ועד בהרט עיראקי — כל תבלין מספר סיפור של קהילה, של סבתא, של ארץ מוצא. בניגוד למטבחים אירופיים שמסתפקים במלח ופלפל, המטבח הישראלי דורש מגוון רחב של תבלינים שעובדים יחד בהרמוניה.
זעתר — מלך התבלינים
זעתר הוא לא רק תבלין אלא תערובת שלמה: אזוב (או קורנית), שומשום קלוי, סומק ומלח. כל אזור מכין את הזעתר שלו קצת אחרת — הגלילי עם יותר אזוב, הדרומי עם יותר שומשום. זעתר משמש על לחם עם שמן זית, בסלטים, על בשרים, ואפילו בתוך בצקים. שמרו אותו במקום יבש ואטום, והוא יחזיק חודשים.
סומק — החמיצות האדומה
סומק מיוצר מגרגרי פרי עץ האוג, טחונים לאבקה אדומה-סגולה. הוא מוסיף חמיצות עדינה ופרותית שמחליפה לימון במנות רבות. סומק הוא חובה על חומוס, על סלט בצל, על קבב ועל דגים. בישראל משתמשים בו בשפע — אל תחסכו.
בהרט, חוואייג' וכמון
בהרט הוא תערובת התבלינים העיראקית הקלאסית — כוללת פלפל שחור, כמון, כורכום, קינמון, הל, ציפורן ואגוז מוסקט. חוואייג' הוא המקבילה התימנית, בגרסה לבישול (עם כורכום ופלפל שחור) ובגרסה לקפה (עם הל, זנגביל וקינמון). כמון הוא כנראה התבלין הנפוץ ביותר במטבח הישראלי — הוא נמצא בכל דבר מפלאפל ועד חומוס, מתבשילים ועד סלטים.
איך לשמור על תבלינים טריים
- קנו תבלינים שלמים וטחנו בבית — הטעם חזק פי כמה
- שמרו במקום חשוך, יבש וקריר — לא ליד הכיריים
- החליפו תבלינים טחונים כל 6 חודשים ושלמים כל שנה
- הריחו לפני שימוש — אם אין ריח, אין טעם
- קלו תבלינים שלמים במחבת יבשה לפני טחינה לשחרור שמנים